הצגה מהמשובחות שראיתי במשך 26 שנות עבודתי במערכת החינוך .

הנושא הוגש בדרך מובנת, ״קלה לעיכול״ ונוגעת בכל אחד מאיתנו (מקווה).

משחק מצוין, מרגש, מצחיק לעיתים ונוגע ללב.

לא פשוט לעמוד לבד על הבמה כ-45 דק׳ ובטח לא עם נושא כה רציני.

התנהגות התלמידים העידה על העניין שגילו בהצגה. מעולם לא נתקלתי בריכוז כזה ושקט.  מקווה שהנושא לא ירד מסדר היום אצל כולנו לאחר ההצגה.

סילביה נאור, עירוני ח, ראשון לציון

הצגה מבריקה המאפשרת לקהל הישראלי, הקולט, להבין את סיפור העלייה טוב יותר מאשר הסברים מלומדים.

הזדמנות חשובה להקשיב, ללמוד, להבין ובעיקר להרגיש את תלאותיה, חלומותיה, תרבותה, עלייתה וקליטתה בארץ של העדה האתיופית באמצעות עשייה תיאטרלית יפה. כל הכבוד ליוסי וואסה ולשי בן עטר על המלאכה החשובה והיפה.

אולי באמהרית זה נשמע יותר טוב, אבל בעברית זה נשמע מצוין.

הופעה מרגשת המעוררת צחוק ועצב כאחד. בעקבות ההצגה ביקשו התלמידים להכיר את האוכלוסייה האתיופית היושבת בקרבנו ובהמשך הוקמה קבוצת נוער הנפגשת מידי שבועיים.